טאב צ’אט שהופך מילים רגילות לתהליך עבודה עובד ב-n8n — ב-n8n שלכם. הוא מאתר קודם את המסכים והשדות האמיתיים ב-Priority שלכם, מחווט עבורכם את הנוד של Priority, ונותן ל-n8n לבדוק את התהליך לפני שנוצר משהו.
הוא בונה טיוטות; אתם מחליטים מה רץ. הרצת ניסיון, הרצה אמיתית והעלאה לאוויר — כל אחת עוצרת לאישור שלכם, אחת-אחת. ושום דבר לא עולה לאוויר אלא אם ביקשתם את זה במילים מפורשות.
מקוצר משיחה אמיתית — כולל החלק שבו הוא עוצר את הכתיבה ל-Priority עד שתגידו.
תקראו את רשימת הלקוחות, תמצאו אתר לכל לקוח שאין לו, ותכתבו אותו חזרה ל-Priority.
לפני שהוא בונה משהו, הוא מאתר את היעד האמיתי. לא ”שדה של אתר, כנראה“ — השדה:
| מסך | CUSTOMERS |
| שדה | HOSTNAME — “Web Site” |
| צורה | טקסט חופשי, 48 תווים, ניתן לכתיבה |
הוא גם מחליט איך לחפש: השם הלטיני של הלקוח כשיש כזה, השם העברי כשאין, בתוספת המדינה — כדי ששמות נפוצים לא יתערבבו.
שמונה צעדים, שנבדקו מול n8n לפני שנוצרו:
כתובות שחוזרות נחתכות ל-48 התווים של השדה — ומסומנות כשהיה צריך לקצץ.
הצעד האחרון — היחיד שכותב ל-Priority — מגיע כבוי, כך שההרצה הראשונה מראה תוצאות אמיתיות בלי לגעת ברשומה. והוא אומר את זה, במילים שלו:
”צעד הכתיבה כבוי — זו הייתה החלטה שלי, לא שלכם. תגידו מילה ואדליק אותו.“
תריץ.
הרצה היא החלטה, ולכן עולה כרטיס. שום דבר לא רץ עד שאתם לוחצים.
הרצה, ניסיון והעלאה לאוויר מבקשים כל אחד בנפרד, בכל פעם. אין ”לאשר הכול“ בשום מקום בטאב הזה.
אחרי ההרצה הוא קורא את הביצוע חזרה צעד-צעד ומדווח מה כל לקוח קיבל. כשצעד הכתיבה דולק, הוא הולך צעד אחד רחוק יותר: קורא את Priority חזרה ונותן לכם את הרשומה — לא הבטחה שהכתיבה כנראה עבדה.
הוא גם אומר מה הוא לא הספיק לאמת. בשיחה שממנה נלקח העמוד הזה, שם אחד של שירות חיצוני לא ניתן היה לאישור מראש — הוא סימן את זה לפני הרצת הניסיון, במקום לתת להרצה לגלות.
ההבדל בין תהליך שרץ לתהליך שנופל על הרשומה הראשונה הוא האם השמות בו אמיתיים.
לפני שצעד אחד מחווט, הוא קורא את ה-Priority שלכם דרך הגייטוויי — אותה שליפת מסכים ושדות חיה שכל החבילה משתמשת בה. מסך הלקוחות, השדה המדויק שאתר שייך אליו, כמה הוא ארוך, אם אפשר לכתוב אליו: נשלף, לא מונח. וכששאלה צריכה את מפת הנתונים — איזו טבלה, איזה חיבור — הוא שואל את אותה מפה של ההתקנה שלכם ש-Chat ומוצר ה-BI עונים ממנה.
הוא בונה עם הנוד של Priority ל-n8n — אותו נוד שהצוות שלכם היה יכול לחווט ביד, מותקן ממאגר הקהילה של n8n — ועובד לפי המפרט שהנוד עצמו מפרסם, כך שהפרמטרים שהוא כותב הם הפרמטרים שהנוד מקבל. והוא מציית גם לכללים של n8n עצמו: כל תהליך עובר אימות של n8n לפני שהוא נוצר, ועריכות קוראות קודם את המצב הנוכחי, כך ששום דבר לא נדרס בעיוורון.
מה שנוחת על הקנבס שלכם הוא תהליך n8n רגיל. תפתחו אותו, תערכו, תריצו, תשאירו אצלכם — שום דבר קנייני לא אפוי פנימה, ושום דבר בו לא צריך אותנו בזמן ריצה.
מהטיוטה הראשונה ועד הראיה שזה עבד — כל הלולאה בשיחה אחת.
מתארים את העבודה. הוא מתכנן את הצעדים, מחווט את פעולות ה-Priority, ויוצר את התהליך ב-n8n שלכם כטיוטה.
מכוונים אותו לתהליך שהוא בנה — או לתהליך שהוא לא. הוא קורא קודם את המצב הנוכחי מה-n8n שלכם, מציע את השינוי, ומעדכן רק אחרי אותו מעבר אימות.
אמון מגיע עם ראיות. הוא מריץ ניסיון על נתוני דוגמה, מריץ פעם אחת באמת כשאתם מאשרים, וקורא את הביצוע חזרה צעד-צעד.
לא מדיניות, ולא פרומפט שמבקש יפה. כל אחד מאלה הוא מגבלה בתוכנה: היכולת פשוט לא שם, אז אין את מי לשכנע.
יצירה או עריכה של תהליך מעלה כרטיס משלה. כל מה שרץ — ניסיון, הרצה אמיתית, העלאה לאוויר או הורדה ממנו — מבקש בכל פעם מחדש, ואי אפשר לצרף אותו לשום אישור גורף. שינויים ברשומות Priority מבקשים אחד-אחד, בדיוק כמו בטאב Chat. ולפני שהרצה מאושרת יוצאת לדרך, הוא בודק שוב שהתהליך הוא עדיין זה שאישרתם — אם מישהו שינה אותו בינתיים, הוא עוצר ושואל שוב.
המפתח שהדבקתם בהגדרות נשמר מוצפן ומשמש רק על הקו, בשרתים שלנו. הוא לא מונח בהקשר של המודל, לא מוצג בדף, ולא נכתב ללוגים. וזה עובד גם בכיוון השני: הפלטפורמה לא כותבת סודות לתוך ה-n8n שלכם — תהליכים מצביעים על הרשאת ה-Priority שכבר שמורה שם, לפי שם.
בלי מסכים, שדות, טבלאות, חוקים עסקיים או קוד חדשים — כלי הפיתוח לא נטענים לטאב הזה בכלל, בדיוק כמו ב-Chat. תבקשו אחד, והוא יגיד את זה בשורה ויצביע על טאב Dev — מוצר נפרד, ברישוי נפרד.
תשובות מה-n8n שלכם חוזרות בערוץ קבוע ומוגבל בגודל, ונבדקות מול מה שכל תשובה רשאית להכיל. טקסט שבתוכן — שמות, תיאורים, לוגים — לעולם לא מטופל כהוראות, ותשובה שנראית כמו ניסיון להטות את העוזר גורמת לכל קריאת n8n שאחריה לבקש אתכם קודם, עד סוף התור. תחת לחץ זה מתהדק, לא מתרופף.
Automation הוא טאב ב-Priority Console, ליד Chat. מה שהוא צריך מכם: כתובת אחת ומפתח אחד.
Automation נמצא בגישה מוקדמת — תבקשו, ואנחנו מדליקים אותו לחשבון. הוא מופיע כטאב באותו קונסול שהצוות כבר נכנס אליו, ליד Chat.
בהגדרות מדביקים את כתובת ה-n8n ומפתח API מהמשתמש שלכם ב-n8n. כפתור בדיקה אומר במקום אם הכתובת עונה, המפתח עובד והגרסה עדכנית מספיק — מומלץ n8n 2.18 ומעלה.
הוא צריך כתובת נגישה ב-HTTPS. מנהרת Cloudflare חינמית נותנת ל-n8n שלכם כתובת כזו בלי לפתוח פורט ברשת — טופס ההגדרה מקשר להסבר קצר בדיוק איפה שצריך אותו.
מפתח ה-n8n של כל אחד הוא שלו: נשמר מוצפן לכל משתמש בנפרד, ניתן להחלפה בכל רגע, וכל מה שנבנה דרכו נרשם תחת חשבון ה-n8n של אותו אדם — גלוי בהיסטוריה של n8n כמו כל שינוי אחר.